• Noa Bar

Who am I?

מי אני? ומה הקשר להעלאת הערך העצמי ולהצלחה בחיים? הצלחה מכל הסוגים: באהבה , בכסף, בעיסוק בייעוד.


הרבה פעמים אמרו לנו, שאנחנו לא מספיק טובים / יפים / חכמים ובעיקר - לא מספיק! זה הוטבע בנו ונכנס לראש שלנו - מה שהוריד את הביטחון העצמי שלנו. האמנו לסביבה... ואח"כ האמנו לעצמנו... וויתרנו על עצמנו! ריצינו את הסביבה.

הפכנו להיות "טיפוסים מרצים".

אני תמיד אומרת, שהמזרן הורוד בקליניקה שלי, מארח הרבה טיפוסים מרצים. בניהם אני, בעבר :)


חוסר הביטחון וחוסר הערכה העצמית בויתור על "עצמי" בא לידי ביטוי בהרבה אופנים והתוצאות מביאות להרבה רעשים פנימיים ולחוסר איזון נפשי וגופני.

הערך העצמי הנמוך שלנו פגע בהצלחה בחיים שלנו, גם אם כל אחד מגדיר "הצלחה בחיים", אחרת.

בין אם נולדנו במיקום מסויים במשפחה, שנאלצנו לוותר לאח גדול או קטן מאיתנו.

בין אם גדלנו להורה מצוקתי.

בין אם לא קיבלנו הזנה של אהבה מאחד ההורים.

בין אם ההורים נפרדו ולא היה בית יציב ורציף.

ובין אם חוינו נסיבות חיים משתנות, שיצרו מצב השרדותי שבו ה"ראש" שלנו התעורר ולקח שליטה על החיים על מנת להחזיר את הביטחון הבסיסי, את השקט והשלווה, שהיינו אמורים לקבל ושאיתם ניתן לצמוח בצורה טבעית ובריאה.


חוסר היציבות והשקט, הולך וגדל ככל שאנו גדלים ואז גם מתרחבים מעגלי החיים, איתם הולך וגדל הנתק בין ה"ראש" וה"רגש" שלנו.

המקור לחוסר היציבות וחוסר האיזון ע"פ ה"טרילותרפיה" שפיתח מורי - הזן מאסטר ניסים אמון והמבוססת על הבודהיזם - הוא בנתק הפנימי, שבין הצד הרציונאלי לאמוציונאלי -ה"ראש" וה"רגש". חוסר התקשורת, שהנתק מייצר פוגע בערך העצמי שלנו ומכאן - הדרך להרס העצמי בהתמכרויות, בנטייה לחרדות, לחשיבה שלילית ולרצון למות, קצרה. נדרשת מערכת יחסים פנימית טובה של שלום ושיתוף פעולה בין ה"ראש" וה"רגש" שלנו. זוהי זוגיות לכל דבר, בין הצד הזכרי (הראש) והנקבי (הרגש).

בתהליך ה"התעוררות" כפי שהבודהה כינה, נדרש גורם אחר, שאינו מושפע מה"סיפור" של נסיבות החיים. ה"ראש" וה"רגש" כאמור, הושפעו מהסביבה הקרובה שבה גדלנו בילדות, מההורים, מהחברים, מהמורים וכו'. "אני" זה לא המחשבות שלי ולא הרגשות שלי, אז מי זה ה"אני" הזה?

הכוונה ע"פ הבודהיזם ושאר תורות, היא ל"התעוררות" של ה"אני האותנטי" שיש בכל אחד ואחת מאיתנו.

ה"אני" הזה - זוהי דמות בוגרת ואחראית, כמו הורה/מורה/מנהיג טוב, שמוביל אותנו להצלחה ולחיים מלאי הגשמה ולמימוש היעוד שלנו. זהו ה"אמצע" שלנו, ע"פ הטרילותרפיה.


נסיבות החיים והמשברים הרגשיים שחווינו – משפיעים עלינו עד היום, גם אם מדובר באירועים פעוטים לכאורה ואצל רובנו, בעקבות המשברים הרגשים, היסודות שלנו רעועים.

יש לזכור, שאין בנו רוע, אבל נראה שהיה לנו רע ונוכל להבין זאת על עצמנו, בעזרת התבוננות עצמית על הנטייה לביקורתיות, לשיפוטיות, לביטויי זעם ותסכול, לתחושת עצב, לדיכאון, לנטייה לבידוד חברתי, לתחושת מועקה ובאופן כללי להוויה של חוסר איזון נפשי וגופני.

חוסר האיזון הרגשי גרם ל"ראש" שלנו להתעורר ולשלוט בעזרת טכניקות שליטה, שישמרו על ה"רגש" הפגיעה והעדינה שלנו, שנפגעה.

אבל, ה"ראש" הגזים והקצין את הנתק במהלך החיים ואז הפך לשולט מדי, לביקורתי מדי, לשלילי מדי

וכל זה מוביל - לחוסר האיזון הפנימי. יש את הארועים הדרמטיים, כמו: גירושים, מוות של אחד ההורים, או סבא/סבתא ומעבר דירה או ארץ.

אך, מדהים לגלות עד כמה ארועים כמו: עונש מהמורה, ריב עם חבר/ה, הורה ביקורתי, סביבה בלתי תומכת ועוד המון דוגמאות שפגשתי במהלך חיי ומחוויות ממטופליי היקרים, שיכולים להביא לתחושת חוסר אהבה עצמית, שנוצרה מהנתק הראשוני בין ה"ראש" וה"רגש" שלנו.


חוסר התקשורת, שהנתק מייצר פוגעת בערך העצמי שלנו ומכאן - הדרך להרס העצמי בהתמכרויות, בנטייה לחרדות ולראש שלילי ולרצון למות, קצרה.

חוסר האמונה ב"עצמי" מייצרת חוסר לקיחת האחריות על החיים שלנו עצמנו.

הנתק בין ה"ראש" וה"רגש" שלנו מייצר חוסר אהבה פנימית ושימוש שלילי במיינד/ה"ראש" שלנו, ש"טוחן" ומלכה ללא הפסקה את עצמנו, כלומר את ה"רגש" שלנו הפגועה והכועסת עוד מהזיכרונות הקדומים כשפגעו בנו בעבר.

מי שאמור להתעורר מה"חלום הרע" אליו נקלענו ולהוביל אותנו להצלחה בחיים, זה ה"אמצע" שלנו.

במדיטציה או ברגעים של חיבור לכאן ועכשיו, ה"אמצע" הזה מתגלה מתוך ה"אני האותנטי" של כל אחד ואחת מאתנו.

ה"אמצע" הזה, חף מכל דרמה, שליליות או מחשבות שאינן קשורות לרגע הזה. ה"ראש" נודד למחשבות של עבר ועתיד וה"רגש" שלנו מצטרפת אליו ונכנסת ל"לופים" של חרדות ופחדים, אשמה ושלל רגשות שליליים, שאינם קשורים לרגע הזה. אלו קשורים לעבר. בעבר, לרובנו היו חוויות של כאוס מפחיד ומבלבל, חוסר איזון מהבית ומההורים ואכזבות כתוצאה מציפיות, שלא מימשנו, להצליח בהיבטי החיים ובעיקר, מאיבוד האמון בחיים! ברגע שמפנימים את העובדה שאני ה"יוצר", אני ה"בורא", אני "התגלמות האלוהות" - ניתן יהיה להרפות מחוסר האמונה בחיים ומהפחד מאיבוד השליטה בחיים.

ע"פ מודל "ההצלחה בחיים", שפיתח מורי - הזן מאסטר ניסים אמון, נדרש להכיר ולשלב את 3 המימדים שבנו - ה"ראש", ה"רגש" וה"אמצע" שלנו, על מנת לאחד ולממש את 100% פוטנציאל ההצלחה של כל חלק וחלק במלואו.

ההצלחה בחיים נמדדת בכמה מישורים, אך חשוב להבין כי לא ניתן לממש הצלחה בכל מעגלי החיים, באם אין איזון, שלום ושקט פנימיים.


מהי הצלחה על פי ה"ראש"?

הצד הרציונאלי שבנו, שמבקש לספק הישגיות בחיים המערביים כמו: כסף, תארים, מעמד, הקמת משפחה ושאר "צריכים", שהחברה המערבית הכתיבה.

ה"ראש" ע"פ פרויד - מכונה ה"סופר אגו" - "כל יכול" כמו סופר-מן והוא צריך הערכה והכרה מהסביבה, שהוא אכן מוצלח וראוי, על מנת לממש את השאיפות וההישגיות שהגדירו הערכים על פיהם התחנך.

מחסור בכסף ובריאות לקויה, הינם מצבים המדאיגים את הראש ומונעים מיכולת הריכוז למימוש השאיפות שלנו.

מהי הצלחה על פי ה"רגש"? הצד האמוציונאלי שבנו, שמבטא את הרגשות שלנו. ע"פ פרויד מכונה - ה"איד".

זהו צד מגוון מאוד ולעיתים בלתי צפוי בגלל מנעד ועוצמת הרגשות החיוביים והשליליים.

הכי חשובה ל"רגש" שלנו זה לתת ולקבל אהבה, להיות בסביבה תומכת של חברים ולעסוק בדברים שאנחנו נהנים מהם, גם אם אין להם תועלת כלכלית.

הצד הזה מבטא את כל מה ש"בא לי" בחיים, אלא שלעיתים הגענו למצב קיצוני של "ויתור עצמי", שאנחנו אפילו לא יודעים "מה בא לנו?" ובעיקר, תחושת החופש איננה קיימת.

מהי ההצלחה על פי ה"אמצע" שלנו? ה"אמצע", ע"פ פרויד - ה"אגו", הינו הקול השקט והאותנטי, שמבטא דרך שהיא רק שלנו.

דרך שעל מנת להצליח בה, יש לממש את היעוד שלנו בעשייה יומיומית, מתוך אהבה, נתינה ועזרה לאחר, שממלאת אותנו בתחושת האושר.

יש להמשיך ללמוד ולהתפתח, על מנת להזין את ה"אמצע".


נדרש לעשות ויתור על הויתור - זו בחירה להפסיק לוותר על עצמי! להפסיק לרצות אחרים ולהתחיל לרצות את עצמי - זוהי הכרזת השינוי!

על מנת להגיע להחלטה להפסיק את ה"ויתור על העצמי", נדרשת ההכרה שסבלתי מספיק ושנדרש שינוי!

הויתור הוא על הדברים שכובלים אותנו לאמונות ולהטבעות שנצרבו בתודעה שלנו, שאינן משרתות אותנו עוד.

זהו ויתור על כל מה שמונע מאתנו מלהצליח בחיים ולהרגיש את החיבור האותנטי לעצמי ולחיים, בכל הרבדים שציינתי - ראש, רגש ואמצע.

נדרשת ההכרזה שלי מול עצמי ומול שאר העולם, על הבחירה ב"עצמי" ועל היציאה הזו "לחופשי".

לא מדובר על חופש במובן של חופשה.

מדובר על חופש הבחירה בחיים שממומשים ע"פ ההעדפות והטעם האישי שלנו, ע"פ הדברים שעושים לנו טוב ושאכן אנו נהנים מהיום יום שלינו. אם במשפחה, בזוגיות, בעבודה ובעיסוקים שלנו וברווחה הנפשית והפיזית של כל אחד ואחת.


מדובר בחופש ובבחירה לדייק את החיים שלנו לידי תיאום מלא בין הציפיות והשאיפות של כל אחד ואחת עם עצמו, לבין היכולת ליישם אותן.

מדובר על לקיחת 100% אחריות על הבחירות ועל ההצלחה שלנו בחיים והתחייבות שלנו מול עצמינו לצאת למסע, שכולו אור ואהבה, קודם כל ל"עצמי" של כל אחד ואחת מאיתנו.

חשוב לזכור, ללא שיפוט וביקורת עצמית.

אם טעינו בדרך, אם חזרנו על דפוסים שפגעו בנו או באחר ואם כרגע זה לא הזמן לשינויי, אנו מתאמנים בלסלוח ל"עצמי".

נדרש להיות קלים עם עצמינו.

עם הזמן נלמד, שמהתקשורת המאפשרת והמכבדת - בין ה"ראש" וה"רגש" שלנו - צומחת "זוגיות פנימית" מעצימה, שמאפשרת הצלחה בכל ההיבטים בחיים.

יש לזכור, שלעיתים, נדרשת סבלנות להמתין לזמן אחר לשינוי.

זמן , שבו קורים הדברים לפי מה שאמור לקרות ולא לפי הסדר של ה"ראש" או ה"רגש" שלנו שהחליטו, כל אחד לפי אופיו, להאיץ בתהליכים.


נדרש אומץ גדול להודות, שסטיתנו מהדרך ונדרש להגיע להבנה, ש"תמרורי האזהרה" וה "wake up calls", שקיבלנו בדרך באים על מנת לעורר אותנו לתהליך של השינוי.

נדרשת כנות, להפסיק ל"ספר" לעצמנו למה קשה, או אי אפשר עכשיו לעשות את השינוי?

אלו הן התנגדויות, שהן ה"שליחים" של הפחדים הגדולים שלנו.

השינוי מפחיד, אבל כאמור כשסובלים מספיק, הוא הכרחי על מנת להניע ולהזיז את החיים שלנו מהקיבעון, מהחידלון ומהבלאגן אליהם נקלענו.

לא עוד ויתור על המקום שלי! יש לי מקום!!! והוא ממש טוב :)

מזמינה אתכם לסגל את המנטרה הבאה:

"יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום. יש לי מקום...."


אם בחרתם לצאת למסע של ניקוי, דיוק וחיבור ל"אני הותנטי", אנא אל תשכחו את הרכות וחוסר השיפוטיות, כיבוד החופש והעשייה נטולת האגו, כשאתם פוגשים עוד "אני אותנטי" אחר :)

תנו לו חיבוק והרבה חום ואהבה, ממני.


מתוך פוסט פייסבוק שכתבתי ב 14/4/2016

https://www.facebook.com/noabar69/posts/10209230585671383


ההשקעה הכי טובה היא... בעצמך. ואז... אפשר הכל. ולכן, המטרה להגיע לאיזון פנימי. איזון והעצמה של היכולות האישיות שלי, שלך. רק כשעושים מה שאוהבים, נשאבות אליך ההצלחות. אני מגלה שזה בכל תחומי החיים. להגיד מגיע לי ולהאמין בזה... זו לו בושה. אני מבינה כבר די הרבה זמן שפשע לא להיות בשפע! שפע עצמי, משפחתי, זוגי, כלכלי... שפע מחשבתי. אמיתי. כזה של להרחיב את הלב. ממש פיזית לפתוח את החזה. לתת מקום ללב הפועם להוביל, לפעום בחופשי, באומץ רגשי ובעזרת כנות לבחור בחירות טובות שמעיפות למעלה ומייצרות אושר פנימי. חופש להיות מי שאני, מבלי לפחד ממה יגידו, יחשבו או יניחו...

ממליצה לבטא את ההשקעה בהקשבה ובשחרור התפיסתי של הילדים שלנו... הם יעופו מהקן באופן מאוזן, רק אם יצמיחו כנפיים חזקות, בריאות והכי חשוב סימטריות. אחרת... יעופו במעגלים...

השקעה בהצלחה הכלכלית... היא תבוא כשנאמין שמגיע לנו להרוויח יפה ושלאהוב כסף זו לא בושה. זה מאפשר לעשות מה שאנחנו אוהבים ושלא נגיד ״לא״ להצלחה, כי אולי למדנו נפילות כלכליות וש"הכסף לא גדל על העצים", אז צריך לעבוד קשה... ״עבדים״ זה במצרים העתיקה ובאמנות בבי״ס למדתי, שהם לא באמת היו בני ישראל. זו קצת אגדה...

ההשקעה בעיסוק שלנו, ואני משתמשת במילה קצת קשה - חייב! להיות הייעוד - האותנטי לחיבור לעצמי. אותנטיות זה משהו שכל מי שמחובר לעצמו מרגיש ואין זיופים של הראש שהולך אחר הסביבה ולא אחרי האינטואיציה שנוצרה עם סיבה.

השקעה בזוגיות... זוגיות = אהבה (ועוד הרבה דברים, כמובן).

ולכן, עצמי/עצמך, שהיא בעצם הרגש שלך... מבקשת התייחסות אישית, ״צומי״ בשפת הילדים. מבקשת טיפוח, לא טיוח. אני מטפלת בעצמי קודם כל בעזרת הרבה אהבה. מתייחסת כמו למישהו שאני ממש אוהבת. אני לא יורדת על עצמי, לא מבקרת. משתדלת. לרוב מאתגרת. מתמודדת... עם הפחדים. מחבקת את עצמי ומזכירה לה את "עצמי". טיפלתי בעצמי בטרילותרפיה, השיטה שזן מאסטר - ניסים אמון, פיתח. והיום מטפלת גם במי שמבקש הדרכה לעצמי שלו. ממליצה על: לרקוד ליצור לאהוב לטייל לגלות עולמות להעיז להתנסות לשתף לבכות לכייף לראות את היופי להקשיב ברחוב כל אחד מה שעושה לו טוב והכי חשוב, שוב... לאהוב ❤️ זה אחלה מסע! החיבור לעצמי, כך אני מגלה, מרתק, מחזק. מחשל, מחשמל. פותח... ומשם האור זורח. ואז פרפרים מתעופפים באזור ונמשכים כמובן... ל... אור.



מתוך פוסט פיסבוק שכתבתי ב 15/1/2018

https://www.facebook.com/noabar69/posts/10215069093830438


אמצע. אמצע היום. אמצע העבודה. אמצע החיים. ה״אמצע״ בין המחשבות והרגשות. לצבע הסגול יש את אותו התדר האנרגטי לתדר האנרגטי של ה״אמצע״. לכן, כשיושבים כמה דקות בשקט של מדיטציית ״הרגע הזה״, רואים סגול בין הגבות, בצ׳אקרה השישית - היא ה״עין השלישית״. אמצע בלתי אמצעי, שהגעתי אליו בעזרת אמצעים ומאמצים: טרילותרפיה ושטיפות אנרגטיות. תיקוני הטבעות, פירוק כריות, הרבה בכי וביטוי של כעסים, פיזור חלקי הפאזל, הריסת הקונסטרוקציה הרעועה ו... בנייה מחדש. הזרמה של הרבה אור, אוויר ואהבה וסבלנות... נדרשת המון סבלנות. אני שנים במסע ומתחילה להרגיש באמת שקט וריקנות שהיא המלאות של האמצע הסגול, הקל, הסלחן, המתקדם ללא פחדים ומתוך אמונה ואהבה עצמית. תודה לך אמצע סגול וטהור.

ב ה צ ל ח ה! בכל 3 המימדים - ראש, רגש והאמצע שבניהם :-)

תודה שקראתם ותאמינו בעצמכם, זה משתלם.

לפרטים אודות הליווי שלי

נועה בר - מטפלת רגשית

054-2118485
noabar69@gmail.com
מומלצת כמטפלת מוסמכת בטרילותרפיה באתר של ניסים אמון
דף הפייסבוק שלי

0 צפיות

נועה בר - מטפלת ומדריכה רגשית
"שטיפה אנרגטית"  "טרילותרפיה"  יוגה ומדיטציה

 

+972-54-2118485

noabar69@gmail.com

  • Facebook - White Circle

2018​ © by Noa Bar  - All rights are reserved